אני לא בפסקול by הקליק

יותר משלושים שנה אחרי אלבום האולפן האחרון, להקת הקליק חוזרת עם אלבום חדש ואל תצפו לקאמבק נוסטלגי ונחמד.
חזק, רלוונטי, רועש וממש לא מתפשר.

האלבום "אני לא בפסקול" הוא מראה קשוחה למציאות הישראלית אבל הוא הוקלט רחוק מכל ישראליות בארצות הברית, בעיירה קטנה בשם בנטון הארבר.
במשך 12 ימים, מבודדים כמעט לחלוטין מהעולם החיצון, על קונסולה ספוגת מחאה ומרד של שנות השישים והשבעים, הקליטו חברי הקליק 12 שירים ביניהם : "החוזה שלי עם הארץ", "מת להשתמט", "בין הקברים לפרברים", "מזויפים" ו "סוחרי הצביעות".

חברי "הקליק", שצרובה בתודעה הישראלית עם שירים כמו "אמא אני לא רוצה להיגמל", "זרע של ניוון", "גולם", "נמאס לי", "איגואינטריגו", ו"אל תדליקו לי נר", יצרו באלבום האולפן השלישי שלהם עולם שבו המוזיקה חייבת להיות חזקה לא פחות מהחיים הישראליים. לא שירים מתוקים על אהבה, אלא שירי מאבק - כמו בשיר הנושא של האלבום המסתיים במילים : "טיפשים, טיפשים, תצאו למלחמה, מלחמת חורמה בתאוות האומה, תאוות האומה למציאות מדומה, לשירים על שלום וחרחור מלחמה"
האלבום "אני לא בפסקול" הוא השיא של תהליך יצירה שנמשך מספר שנים, בהן נכתבו ועובדו השירים החדשים. הקליק ידועים בשילוב של פרפקציוניזם, מינימליזם קשוח של שירה, גיטרות, באס, תופים ומעט כלים אלקטרונים. רוח הצמצום והכוח של הPאנק בחיבור לסאונד לא פחות ממעולה.
האלבום "אני לא בפסקול" עם המילים של דני דותן והלחנים של אלי אברמוב הוא אגרוף של תרבות נגד בלב הקונצנזוס הישראלי.